פסק-דין בתיק עת"מ 8880-01-13

א.         מבוא:

1.         המנוח מחמוד אבו אחמד ז"ל (להלן:" המנוח"), נפטר לבית עולמו בשנת 1990 והותיר אחריו 8 בנים.

בנו סלים נפטר גם הוא, והותיר אחריו את שלושת בניו - העותרים שלפנינו,שהינם יורשיו. שבעת בניו האחרים, הינם המשיבים מס' 2-8 בעתירה שלפנינו.

2.         עזבונו של המנוח כלל, בין היתר, שתי חלקות קרקע. החלקה האחת ידועה כחלקה 71 ואילו השנייה ידועה כחלקה 130, שתיהן בגוש 16512 (להלן: " החלקות"). שתי החלקות סמוכות אחת לשנייה כאשר דרך מפרידה ביניהן.

3.         עזבונו של בנו של המנוח, סלים, חולק בין העותרים. העותרים 2 ו - 3 זכו בחלקיו בחלקה מס' 71. העותר מס' 1 זכה בחלקיו בחלקה מס' 130. לטענת העותרים, ציווה האב המנוח, מחמוד, בצוואתו כי חלקה מס' 71 תהא לסלים וליתר בניו, המשיבים, פרט למשיב מס' 4 (אחמד) ואילו חלקה 130 תהא לכל שמונת הילדים.

4.         בשנת 2005 הגיש המשיב מס' 3 (מוחמד) תוכנית בנין עיר מפורטת, הכוללת נספח איחוד וחלוקה של שתי החלקות האמורות, אשר נושאת את המספר נצ/מק/ 1073. תוכנית זו אושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובניה (משיבה מס' 1, אשר תיקרא להלן: " הוועדה") ופורסמה למתן תוקף ביום 13/8/06, לאחר שעברה הליכי הפקדה ואישור.

5.         עתירה זו שבפנינו עוסקת בתוכנית. לטענת העותרים, פורסמה התוכנית ללא ידיעתו של אביהם המנוח סלים, אשר נפטר לבית עולמו בשנת 2009. לטענתם תוכנית זו, נתקבלה, מבלי שנמסרה הודעה כדין על הפקדתה לאביהם המנוח כבעל זכויות במקרקעין שבתחום התכנית. אביהם לא ידע כלל על התוכנית, עד אשר גילה באקראי את דבר קיומה בסוף שנת 2007. באותה תקופה, ובכל המועדים הרלוונטיים, רתוק היה אביהם של העותרים למיטתו. יש להניח כי היה עיוור, או כבד ראיה. שכן, כאמור בעתירה, הייתה ברשותו תעודת עיוור. כאמור, רק בסוף שנת 2007 נודע להם על קיומה של התוכנית ומאז עסקו באיסוף חומר ובניסיונות לבטל את התוכנית. לטענתם יש להורות על ביטולה של תוכנית זו אשר נתקבלה שלא כדין ולנוכח פגמים שנפלו בהליך אישורה. כן יש אף  לבטל את היתרי הבניה אשר ניתנו על סמך התוכנית האמורה.

ב.         טענות העותרים:

6.         כאמור, טוענים העותרים כי התוכנית אושרה ללא ידיעתם וללא ידיעת אביהם המנוח סלים. על פי הוראת ס' 89 א(ד) לחוק התכנון והבניה תשכ"ה - 1965, היה צורך להמציא הודעות מתאימות בדבר הכנת התוכנית והפקדתה לבעלים המשותפים של המקרקעין שבתחום התכנית, אך אלה לא הומצאו. לשיטתם, אושרה התוכנית תחת מעטה של חשאיות, בחוסר תום לב, והעלמת עובדות. הכל במטרה למנוע התנגדויות ותוך התרשלות בבדיקת המסמכים שהוגשו לועדה. לשם כך, הגיש משיב מס' 3 את התוכנית לאישור הוועדה מבלי שצירף אליה נסחי רישום עדכניים,  מהם ניתן היה ללמוד על הבעלים הנכונים של החלקות. לשיטתם של העותרים, הדבר נעשה מתוך כוונת מכוון, במטרה להטעות את הוועדה. כך גם לא נרשמו שמותיהם של היורשים על פי צוואת המנוח בספרי מרשם המקרקעין. לטענתם, לא בכדי נפל מחדל זה,אלא נעשה "כדי שרשות התכנון, המשיבה, לא תגלה כי קיימים בעלים נוספים של החלקות". בהתאם אף נרשם בתקנון התוכנית המפורטת רק שמו של היזם - המשיב מס' 3 - כבעלי החלקות. הוועדה התרשלה בכך שהיא עצמה לא בדקה את התוכניות והבעלויות. לשיטת העותרים אין אפשרות לבצע איחוד וחלוקה של חלקות קרקע, המצויות בבעלות אדם אחד.

7.         עוד טוענים העותרים כי התוכנית הוכנה על ידי בעלי מקצוע, שהינם קרובי משפחה של יו"ר הוועדה - דבר  שהעמידו בניגוד עניינים. חרף זאת נכח יו"ר הוועדה, מר באשיר עבדל ראזק בישיבות הוועדה אשר נגעו לאישור התוכנית.

8.         לטענת העותרים על הוועדה היה לשלוח הודעות לשותפים בזכויות בחלקות, אך היא לא עשתה כן ואף לא ציינה זאת בהחלטה הנוגעת להפקדה. פגם זה הינו פגם יסודי, היורד לשורש העניין, אשר מאיין את כל הליכי האישור שננקטו עד כה. בהתאם אף הוועדה לא הקפידה על המועדים הקבועים בחוק באשר למועדי הפרסום בעיתונות ובילקוט הפרסומים כאשר במקביל לא בדקה האם נשלחו הודעות לבעלי המקרקעין שבתחום התוכנית.

9.         כאמור נודע לעותרים רק בשנת 2007 על דבר אישור התוכנית. לטענתם הם פנו בסוף שנת 2008 לועדה לברר את פישרה של התוכנית, אולם נענו ביום 19/12/08 באופן מעורפל. מן המענה שצורף כנספח כ"א לעתירה עולה כי הודבקו מודעות על המקרקעין. לשיטתם היתה זו, כנראה, מודעה אשר "נתלתה, צולמה והוסרה". מכל מקום, תלייתה אינה פוטרת את הוועדה ממשלוח הודעות לבעלים. לשיטת העותרים, נתקיימו ישיבות שונות ומגעים שונים, הנוגעים לאישורה הלא ראוי של התוכנית מאז פנו לוועדה, בדצמבר 2008 , ועד סוף שנת 2010. ממגעים אלה הם הניחו כי יימצא פתרון לבעיית התוכנית הלא ראויה. בין היתר הם עברו הליך של שימוע בפני הועדה, אולם לא קיבלו תשובה באשר לתוצאותיו.

10.        בסוף שנת 2010 הוגשה בקשה על ידי אחד מבניו של המשיב מס' 8 להיתר בנייה. הוועדה החליטה להשהות את הדיון בבקשה עד לפתרון הבעלות לפי התוכנית המפורטת. בכך רואים העותרים הודאה מצד הוועדה בכך שנפל פגם בתוכנית.

עוד מציינים העותרים כי התוכנית לא נרשמה בספרי המקרקעין, הגם שחלפו שנים רבות ולא הוכן תצ"ר לאישור הוועדה. לשיטתם, ביום 26/11/08 לאחר דיונים עם הוועדה סוכם כי הם יגישו תוכנית מפורטת לחלוקה בהסכמה לביטול התוכנית מושא עתירה זו וכך עשו.

11.        לטענת העותרים, התוכנית כמות שהיא גורמת להם נזק "עצום". זאת נוכח העובדה כי

             במסגרת התוכנית, הוסט גבולה של חלקה 173, שהיא צפונית לחלקה 71, דרומה לתוך שטח

             חלקה מס' 71 לתוך תחום המגרש המסומן כמגרש מס' 200/1, באופן המעמיד את הבניין

             המצוי במגרש זה בקו אפס - דבר שלשיטתם אינו חוקי. הסטה זו של קו הגבול נועדה

             להיטיב עם המשיב מס' 4 שהינו בעלי חלקה 173, באופן המרחיב את חלקתו על חשבונם של